כהורים אתם נחשפים כל הזמן לשיטות חדשות ללימוד קריאה. חברה מספרת על תוכנית שעבדה לילד שלה, מודעה מבטיחה פריצת דרך, וסרטון ברשת טוען שיש דרך אחת ויחידה שנכונה. אתם נשארים עם שאלה פשוטה שקשה לענות עליה לבד: איך יודעים מה באמת יעזור לילד שלי, ומה סתם טרנד חולף.
במרכז דורון יש לנו דרך ברורה לענות על השאלה הזו. אנחנו עובדים לפי הוראה מבוססת מחקר, אבל לא בצורה נוקשה. במאמר הזה אני רוצה להסביר בדיוק מה זה אומר, כי ההבדל בין מרכז שבאמת שוקל מה מתאים לילד לבין מרכז שמוכר סיסמה טמון בדיוק בנקודה הזו.
מה זה בעצם הוראה מבוססת מחקר
הרבה אנשים חושבים שהוראה מבוססת מחקר פירושה פשוט להשתמש בשיטה שיש עליה מחקר. זה חצי מהסיפור, והחצי החסר הוא החשוב יותר.
הוראה מבוססת מחקר טובה נשענת על שלושה דברים ביחד, כמו שרפרף בעל שלוש רגליים. אם רגל אחת חסרה, השרפרף נופל. שלוש הרגליים הן:
- המחקר הטוב ביותר שקיים על הדרך שבה ילדים לומדים לקרוא.
- הניסיון המקצועי שלנו, שנצבר משנים של עבודה עם ילדים אמיתיים.
- הילד עצמו והמשפחה, כלומר הקושי הספציפי שלו, ההעדפות שלכם, והמצב בבית.
רק כששלושת המרכיבים האלה נפגשים, מתקבלת החלטה טובה עבור הילד. עכשיו נראה מה קורה כשנשענים רק על אחד מהם.
כשנשענים רק על המחקר
שיטה יכולה להיות מוכחת מחקרית ועדיין לא להתאים לילד שיושב מולנו. נניח שהמחקר תומך בדרך מסוימת לתרגול, אבל היא לא מספיק מתגמלת עבור הילד, עד כדי כך שהוא מאבד עניין ומסרב לשתף פעולה. אם ניצמד לספר בלי לראות את הילד, נקבל התנגדות ופחות התקדמות, לא יותר. מחקר בלי התאמה לילד הוא נוקשות, לא מקצועיות.
כשנשענים רק על הניסיון
מהצד השני, ניסיון לבדו גם לא מספיק. מורה מנוסה יכול להסתמך על מה שעבד לו בעבר ולפספס בדיוק את מה שהילד הזה צריך. לכן אנחנו לא סומכים רק על התחושה. בכל מפגש אנחנו מודדים, סופרים כמה מילים הילד קורא נכון בדקה, ורואים במספרים אם הדרך עובדת. ככה הניסיון שלנו נשען על נתונים ולא על ניחוש. אפשר לקרוא עוד על זה בעמוד שלנו על למידת דיוק ומדידה.
כשנשענים רק על מה שההורים מבקשים
לפעמים הורה מגיע עם בקשה מאוד ספציפית, שיטה ששמע עליה או דרך שהוא בטוח בה. אנחנו תמיד מקשיבים, כי אתם מכירים את הילד שלכם טוב מכולם. אבל אם נוותר על מה שאנחנו יודעים רק כדי לרצות, אנחנו עלולים לבזבז לילד זמן יקר. התפקיד שלנו הוא לכבד את מה שחשוב לכם, וגם להביא את הידע והראיות שיעזרו לילד באמת. זה איזון, לא ויתור.
איך אנחנו מחליטים, צעד אחר צעד
כשילד מגיע אלינו, ההחלטה על הדרך שלו עוברת דרך תהליך מסודר:
- נפגשים אתכם ושומעים מה אתם רואים בבית ומה חשוב לכם.
- מבצעים הערכה מסודרת של מיומנויות הקריאה, במקום להסתמך על התרשמות כללית.
- מסמנים את החוזקות שאפשר להישען עליהן, ואת המיומנויות שדורשות עבודה.
- בודקים מה המחקר מציע עבור הקושי הספציפי הזה.
- בונים את התוכנית.
- מודדים את ההתקדמות בכל מפגש.
- משנים את התוכנית לפי מה שהנתונים מראים.
זה לא תהליך שקורה פעם אחת בהתחלה ונגמר. אנחנו חוזרים אליו לאורך כל הדרך, כי ילד משתנה והתוכנית צריכה להשתנות איתו.
מה זה אומר לילד שלכם
המשמעות הפשוטה היא שאתם לא מקבלים שיטה אחת קבועה שנדחפת לכל ילד באותו אופן. אתם מקבלים דרך שנבנתה סביב הילד שלכם ספציפית, נשענת על מה שהמחקר יודע, מונחית על ידי ניסיון, ונמדדת כל הזמן כדי לוודא שהיא באמת עובדת. ככה נראית הוראה מבוססת מחקר שרואה את הילד, ולא רק את הספר.
אם אתם רוצים להבין איך זה מתורגם לעבודה על קריאה בפועל, כתבנו על כך בהרחבה בעמוד על הוראה מתקנת בקריאה.
מקורות והרחבה
- Johnson, K. R., & Layng, T. V. J. (1992). Breaking the structuralist barrier: Literacy and numeracy with fluency. American Psychologist, 47(11), 1475–1490.
- Johnson, K. R., & Layng, T. V. J. (1994). The Morningside Model of Generative Instruction. In R. Gardner III, D. M. Sainato, J. O. Cooper, T. E. Heron, W. L. Heward, J. W. Eshleman, & T. A. Grossi (Eds.), Behavior analysis in education: Focus on measurably superior instruction (pp. 173–197). Brooks/Cole.
- Johnson, K., & Street, E. M. (2012). From the laboratory to the field and back again: Morningside Academy's 32 years of improving students' academic performance. The Behavior Analyst Today, 13(1), 20–40.